המקום הטבעי והנכון ביותר של הילד לגדול בו הוא בבית הוריו הביולוגים. לכן הוצאה של ילד מהוריו הינו המוצא האחרון. יחד עם זאת, בישראל ישנם ילדים רבים הגדלים בסביבה העלולה להסב להם נזק, ואין מנוס ממציאת מסגרת מחוץ לבית ההורים הביולוגיים. ילדים אלו זקוקים לבית חם ואוהב, לסביבה תומכת ומטפחת.
ההחלטה להכניס ילד או ילדה לביתכם נובעת משיקולים אישיים ושונים, כמו הרצון לתרום ולתת, הרצון לעשייה משמעותית וחשובה או הרצון להרחבת המשפחה ויכול להיות גם השילוב בין כל השיקולים. מה שבטוח הוא, שהבנת ההבדלים עשוי לסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה והמתאימה ביותר עבורכם.
ההבדל העיקרי שעליכם להכיר בין אימוץ לאומנה-
באומנה הילד יוצא ממשמורת הוריו הביולוגים, אך הם נשארים האפוטרופסיים של הילד. אומנה יכולה להימשך שנים אך בבסיסה והגדרתה היא סידור זמני בלבד. במהלך שהותו של הילד אצל משפחת האומנה נבחנת מדי שנה האפשרות להחזיר את הילד לגדול בחייק הוריו הביולוגים במידה והם עברו תהליך שיקום המאפשר זאת, אז מסתיימת שהותו אצל המשפחה האומנת. על מנת שתהליך זה יוכל להתרחש באופן מייטיב, לאורך כל תקופת שהותו של הילד באומנה, נשמר קשר בין הילד למשפחתו הביולוגית באמצעות מפגשים, טלפונים והעברת מידע.
באימוץ, ההורים המאמצים הופכים להיות האפוטרופסיים הבלעדיים של הילד, זאת אומרת שמבחינת החוק והרישום במשרד הפנים הילד הופך לבן משפחה לכל דבר ועניין. הקשר עם ההורים הביולוגים או אפוטרופסיים נוספים על הילד מתנתק לגמרי (למעט מקרים בהם קובע בית המשפט על אימוץ עם קשר). תהליך האימוץ הוא תהליך ארוך, לעיתים נמשך מספר שנים.
ניתן להבחין בין שלושה סוגי אומנה שונים.
אומנה רגילה- הנפוצה ביותר בישראל, אליה מופנים ילדים עד גיל שמונה עשרה. אומנה רגילה יכולה להמשך מספר חודשים עד מספר שנים.
אומנת חירום- כשילד נמצא תחת סכנה הדורשת הגנה מידית, הוא יועבר למשפחת אומנה שעברה הכשרה מיוחדת לקליטת ילדים במצבי חירום. אומנת חירום מוקצבת בזמן, כאשר לרוב יהיה מדובר בתקופה של עד שלושה חודשים. במקרים מיוחדים תתאפשר הארכה של שלושה חודשים נוספים. משפחה שהיא אומנת חירום צריכה להיות פנויה לקליטת הילד בכל שעות היממה.
אומנה טיפולית – עבור ילדים שחוו טראומות קשות ומגיעים מרקע משפחתי מאוד מורכב. אומנה טיפולית יכולה לשמש גם כחלופה לאשפוז פסיכיאטרי.
ההחלטה להפוך למשפחת אומנה או לאמץ ילד/ילדה היא החלטה משמעותית, רצינית וחשובה. לכן, גם באומנה וגם באימוץ ישנם קריטריונים שבהם צריך לעמוד על פי חוק.
באימוץ בני זוג צריכים לקיים משק בית משותף למשך שנתיים לכל הפחות. האימוץ יכול להיעשות גם בידי אדם יחיד, במקרה שבו לא נמצא זוג שביקש לאמץ את הילד, ובמקרה שבן הזוג נפטר והוא או היא מבקשים לאמץ את ילדו של בן הזוג. בנוסף לכך, ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים בין ההורים המאמצים לילד המאומץ. לדוגמה: המאמצים הם בני אותה דת כמו הילד המאומץ.
באומנה גם מתקיימים מספר תנאים מקדימים: המבקשים צריכים להיות תושבי ישראל ובגילאי 25-56, בעלי מצב בריאותי פיזי ונפשי תקין, ללא רישום פלילי בעבירות המוגדרות חמורות. יש צורך להוכיח כי קיימת הכנסה יציבה וקבועה ולמשפחה צריכה להיות היכולת לספק לילד מקום מגורים ראוי. בנוסף, נדרשת השכלה של 10 שנות לימוד לפחות וידיעת קרוא וכתוב.
קיבלתם החלטה ואתם רוצים להיות משפחת אומנה, תחילה יתבצע תהליך מיון ובדיקה, היכרות וגיבוש עמדה לגבי ההתאמה לשמש כמשפחת אומנה. במהלך התהליך, המשפחה תשתף בהעדפותיה וביכולתה לקלוט ילדים בגילאים שונים. חשוב לציין, כאשר עולה הצורך בהשמת ילד למשפחת אומנה, מתבצעת חשיבה מעמיקה, תוך התחשבות במכלול המאפיינים של הילד ושל המשפחה. בסיום התהליך משפחת האומנה תעבור קורס בהכשרה שבו חייבים להשתתף שני בני הזוג בתהליך. לאחר מכן, תוגש המלצה למשרד הרווחה לאשר את המשפחה כמשפחת אומנה. משפחת האומנה זכאית לתמיכה כלכלית, היא מקבלת תשלומים ממשרד הרווחה על בסיס חודשי עבור צרכים בסייסים הדרושים לטיפול בילד בהתאם לגילו. וכן, המשפחה זכאית להחזר הוצאות תוכנית טיפול בתחומים שונים, לרבות לימודים וטיפולים רפואיים.
כדי שמשפחות אומנה תצלח את התהליך והאתגרים הכרוכים בו, היא מקבלת לאורך כל הדרך ליווי והדרכה על ידי מנחת אומנה – עובדת סוציאלית שתפקידה להנחות, להדריך ולהעניק תמיכה רגשית.
החשיבות הטיפולית שלכם בתפקידכם כהורים באומנה–
הורים באומנה מהווים דמויות הוריות עבור הילדים באומנה, בין אם מדובר על ילדים בגיל הרך ובין אם מדובר על ילדים גדולים יותר.
כל ילד באשר הוא צריך דמות "אם" ודמות "אב" מופנמות שאליהן יחוש שהוא יכול לפנות, שהם יגוננו עליו מפני העולם, דמויות שייתנו לו גיבוי ושייכות, דמויות שניתן לבוא אליהן כשהוא זקוק לנחמה או הסבר על מצבים קשים.
דמויות אלו חשובות ליצירת התקשרות בטוחה.
התקשרות בטוחה הינה מושג פסיכולוגי בסיסי בהתפתחותו של כל ילד.
מהי התקשרות בטוחה? כאשר ישנה מערכת יחסים בין ילד למבוגר שבה יש קשר רגיש של המבוגר כלפיו, קשר בו המבוגר חש ומבין מה הצרכים של הילד, וכן עונה על הצרכים של הילד- הילד מפתח יחס של אמון כלפיי אותו מבוגר והוא מהווה עבורו "בסיס בטוח" שממנו ניתן לצאת לחקור את העולם, ואליו ניתן לחזור אם מתעוררת בעיה וקושי ולקבל חיבוק ועזרה. עזרתו של המבוגר בהרגעת החרדה והפחתת רגשות שליליים כמו עצב ופחד מלמדת את הילד כיצד להרגיע ולווסת את עצמו במצבים עתידיים.
כל ההליך המתואר להלן הוא בסיס להתפתחות של כל אדם, ומהווה את היכולת של הילד לתת אמון בקשר גם בעתיד כאשר יהיה מבוגר בקשרים החדשים שיהיו לו (חברתיים או זוגיים).
תינוקות וילדים בגיל הרך המגיעים לאומנה, מגיעים לרוב כאשר ההתקשרות הבסיסית אינה בטוחה, ויש צורך להעניק להם חוויה מתקנת. כאן אתם נכנסים לתמונה ויוצרים עבור הילדים תיקון של חווית ההתקשרות, יוצרים עם הילד קשר בטוח, בו אתם נותנים לו חום ואהבה, אך חשוב מכך בונים אצלו את האמונה הפנימית שהעולם הוא טוב, שיש מי שדואג לו, שהוא אהוב ומוגן, שהוא במקום בטוח ומותר לו לחקור את סביבתו ולהתפתח. הוא יכול לצאת מעמדת ההשרדות ולהתחיל להעיז לנסות, לחקור, לחיות ולהתפתח.
את התהליך המופלא הזה אנו רואים פעם אחר פעם אצל ילדים המגיעים אלינו לאומנה, במצבים של איחור התפתחותי וכיצד כעבור כמה חודשים אנו רואים שבעזרת חום, אהבה, מגע, מענה עיקבי ויציב על הצרכים, הפעוט מצליח להתקדם ואף להדביק את הפערים ההתפתחותיים.
"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב קרליבך), כל ילד זקוק לעיניים שמתפעלות ממנו ורואות את הכוחות שלו. המבט המתפעל הוא הדבר שמצמיח את הילד להאמין בעצמו, לרכוש בטחון, ולהעיז לנסות ולהצליח.
לאיזה ארגון אני צריך לפנות? הגופים המפעילים את פרוייקט האומנה מחולקים על פי האזורים השונים בארץ. עמותת מטב השירות לאומנה אחראית על אזור צפון מחדרה ועד מטולה, וכל משפחה הנמצאת באזור זה ומעוניינת לשמש כמשפחת אומנה יכולה לפנות לגוף זה.
