עוגן במים סוערים


"מהם החיים האלה בכלל??
קומץ זיכרונותייך , פיסות היקר לך, פירורי רכושך עלי אדמות ,צרורים בארבעה ארגזים קטנים, אפילו לא מזוודה, ליד הדלת.
רק הגעתי, וכבר איני כאן. הקלות הבלתי נסבלת של העקירה.
אני מצלמת כדי לזכור ולא לשכוח. אני אשרוף את הארגזים ,ואזכור , ותזכירו לי ברגעי ה-ללא נשוא: לעולם לא עוד. לא עוד ארגזים ליד דלת. עוגן במים סוערים"
 
נכתב ע"י אם אומנה במטב השירות לאומנה.